EMA200 הוא כנראה הקו הכי מצויר בעולם המסחר. בדקנו אם השוק באמת 'מכיר' אותו — לא רק אם זה נראה ככה בגרף.
EMA200 הוא כנראה הממוצע הנע הכי נצפה בעולם המסחר. מוסדות, אלגוריתמים וסוחרים פרטיים כולם מסתכלים עליו, ורבים מתייחסים אליו כאילו הוא רמת תמיכה או התנגדות ממשית — קו שהמחיר "יודע" עליו ומגיב אליו כשהוא מגיע אליו. השאלה שרצינו לענות עליה הייתה פשוטה: האם זה נכון, או שזו רק אשליה שנוצרת כי כולם מסתכלים על אותו קו?
כדי לבדוק את זה השתמשנו באותה שיטה שכבר תיארנו במאמרים קודמים: השוואה בין הרמה האמיתית לבין "תאום מזויף" — אותו קו בדיוק, מוזז למקום שבו הוא כבר לא אמור להיות משמעותי. הפעם על מדגם ענק במיוחד: 3.1 מיליון נקודות מגע בין מחיר לממוצע.
לא הסתפקנו בהגדרה אחת של "מגע" בממוצע. בדקנו שלוש הגדרות שונות לגמרי של איך מחיר "פוגש" את EMA200:
בכל אחת משלוש ההגדרות האלה, השווינו את ביצועי הממוצע האמיתי מול ארבעה תאומים מזויפים — גרסאות של אותו ממוצע, מוזזות מעלה ומטה במרחקים שונים.
התוצאה הייתה עקבית באופן שהפתיע גם אותנו: בכל שלושת סוגי המגע, הממוצע האמיתי לא ניצח את התאום המזויף הטוב ביותר שלו — אף פעם. לא פעם אחת מתוך שלוש. במקרים מסוימים, הגרסה המזויפת דווקא ביצעה טוב יותר מהאמיתית.
המשמעות: מה שנראה כמו "מחיר מכבד את ה-200" הוא בעיקר תוצר של זה שכולם מסתכלים על אותו קו ומספרים לעצמם את אותו סיפור בדיעבד — לא עדות לכך שהשוק בפועל מתואם סביב הרמה הזו. במונחים שאנחנו משתמשים בהם — זו דקורציה, לא קואורדינציה.
לא בהכרח — וכאן ההבחנה שהכי חשוב להבין. יש הבדל גדול בין להשתמש בממוצע נע כרמת מחיר מדויקת (מצפים שהמחיר "יגיב" בדיוק כשהוא נוגע בקו) לבין להשתמש בו כהטיה כיוונית (פשוט לבדוק אם המחיר נמצא מעל הממוצע או מתחתיו, כאינדיקציה כללית לכיוון).
כשבדקנו את EMA200 בתור הטיה כיוונית בלבד — לא כרמת נגיעה — הוא כן נשא מידע אמיתי ברוב הנכסים שבדקנו. ההבדל הזה, בין "קו שנוגעים בו" לבין "כיוון כללי", הוא בדיוק המקום שבו רוב הסוחרים מתבלבלים.
אם אתה מצפה שהמחיר "יבין" שה-200 מתחתיו וידחוף ממנו — זה לא מה שקורה, לפחות לא בגלל הקו עצמו. אבל אם אתה משתמש ב-EMA200 בתור מסננת כיוון כללית ("אני קונה רק כשהמחיר מעל הממוצע") — יש לזה בסיס אמיתי. זה שינוי קטן בניסוח, אבל הוא משנה איך צריך להשתמש בכלי הכי נפוץ בעולם המסחר.
אז EMA200 לא עובד בכלל?
כרמת נגיעה מדויקת — לא, לפי הבדיקה הזו על 3.1 מיליון נקודות. כהטיה כיוונית כללית (מעל/מתחת) — כן, יש לו תוכן אמיתי ברוב הנכסים שבדקנו.
למה בדקתם שלוש הגדרות שונות של 'מגע'?
כדי לוודא שהתוצאה לא תלויה בהגדרה ספציפית אחת. אם רק הגדרה אחת הייתה נכשלת, אפשר היה לחשוד שהבעיה בהגדרה. כששלוש הגדרות שונות לגמרי נכשלות באותה צורה, זה מחזק את המסקנה.
מה זה 'תאום מזויף' בדיוק?
אותו ממוצע נע, בדיוק אותה נוסחה — אבל מוזז למחיר אחר, כך שהוא כבר לא אמור להיות משמעותי. אם המחיר לא מתנהג אחרת ליד הרמה האמיתית לעומת המזויפת, זה סימן שאין שם תיאום אמיתי.
גילוי נאות: מסחר בשווקים הפיננסיים כרוך בסיכון להפסד הון. אין באמור ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה. המידע מובא לצרכים חינוכיים בלבד.