לשפוט את עצמך לפי התהליך, לא לפי התוצאה

כל סוחר מכיר את הרגע הזה. קיבלת החלטה שקולה, לפי תוכנית מוגדרת, עם יחס סיכוי-סיכון הגיוני וניהול סיכון נכון, והשוק פשוט הלך נגדך. באותו יום בדיוק, מישהו אחר נכנס לעסקה חסרת היגיון, בלי סטופ, מתוך שעמום או נקמה, וסגר ברווח יפה. אם נמדוד את שניכם רק לפי שורת הרווח וההפסד של אותו יום, נגיע למסקנה הפוכה בדיוק מהאמת.

ההטיה הזאת, לשפוט את איכות ההחלטה לפי איך שהיא הסתיימה, נקראת בספרות המקצועית resulting. היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שסוחרים טובים מאבדים ביטחון אחרי רצף הפסדים מוצדק לחלוטין, וסוחרים חלשים מפתחים ביטחון-יתר אחרי רצף רווחים מקרי. בשני המקרים המדד עצמו שגוי, ולכן גם המסקנות שנגזרות ממנו.

הכתבה הזאת מציעה מסגרת אחרת. במקום לשפוט את עצמך לפי התוצאה, לשפוט לפי איכות התהליך, ולנהל את הביצוע דרך מודל שנקרא A/B/C game. הרעיון אינו חדש בעולם הפוקר והספורט התחרותי, והוא מתאים במיוחד למסחר, שבו האקראיות בטווח הקצר עצומה והרעש מכסה על האות.

התוצאה משקרת

בשוק עם רכיב מזל גדול, תוצאה בודדת כמעט ולא מלמדת על איכות ההחלטה. אותה החלטה בדיוק, שחוזרת על עצמה אלף פעמים, תניב פיזור רחב של תוצאות. חלקן מצוינות, חלקן גרועות, וכולן נבעו מאותו שיקול. לכן להסתכל על עסקה אחת ולשאול האם היא הרוויחה זה כמו לשפוט את איכות מכונית לפי אם היה פקק בכביש.

דרך פשוטה לראות את זה היא לפרק כל עסקה לשני צירים נפרדים: איכות ההחלטה מול איכות התוצאה. מתקבלות ארבע משבצות, וכל אחת מהן מלמדת משהו אחר:

• החלטה טובה, תוצאה טובה. המצב האידיאלי. פעלת נכון וגם קיבלת תגמול. הסכנה כאן היא לייחס את כל ההצלחה לכישרון ולשכוח את חלקו של המזל.
• החלטה טובה, תוצאה רעה. הפסד מוצדק. זו לא טעות, זו עלות של עשיית עסקים בשוק אקראי. סוחר בוגר לומד לחגוג את ההחלטה גם כשהתוצאה כואבת.
• החלטה רעה, תוצאה טובה. המלכודת המסוכנת ביותר. השוק תגמל אותך על התנהגות שתהרוס אותך בטווח הארוך, ולכן חיזק אצלך בדיוק את ההרגל שאתה צריך לעקור.
• החלטה רעה, תוצאה רעה. כואב, אבל לפחות המשוב כן. עשית טעות, הפסדת, והלקח ברור.

המשבצת השלישית היא הבעיה האמיתית. כשהשוק מתגמל החלטה גרועה, הוא מלמד אותך את השיעור הלא נכון בביטחון מלא. אם המדד היחיד שלך הוא רווח והפסד, לא תהיה לך שום דרך להבחין בין הצלחה מבוססת תהליך לבין הצלחה מבוססת מזל.

מה זה בעצם resulting

resulting הוא הרגל לשפוט את איכות ההחלטה בדיעבד, לפי מידע שלא היה בידיך ברגע שקיבלת אותה. זו הטיה עוצמתית כי היא מרגישה הגיונית לחלוטין. הרי אם זה הסתיים רע, בטח עשיתי משהו לא נכון, לא? אבל בשווקים זו בדיוק המחשבה שמובילה לשינוי אינסופי של אסטרטגיות מנצחות רק בגלל רצף הפסדים שהוא סטטיסטית צפוי.

התרופה היא לשפוט כל החלטה אך ורק לפי מה שידעת ברגע שקיבלת אותה. השאלה הנכונה אחרי עסקה אינה האם הרווחתי, אלא האם, בהינתן המידע שהיה בפניי אז, זו הייתה הבחירה הנכונה. אם התשובה כן, ההחלטה הייתה טובה גם אם ההפסד היה כואב. אם התשובה לא, יש מה לתקן גם אם דווקא הרווחת.

מודל ה-A/B/C game

המודל, שפותח בהשראת עבודתו של Jared Tendler בתחום הפסיכולוגיה של הביצועים, יוצא מהנחה ריאלית: אתה לא סוחר אחד, אתה טווח. יש ימים שבהם אתה חד, סבלני וממושמע, ויש ימים שבהם אתה עייף, מוסח או מגיב רגשית. הביצוע שלך נע לאורך רצף, ובמקום להתעלם מזה, המודל ממפה אותו לשלוש רמות:

• משחק A. אתה במיטבך. עוקב אחרי התוכנית בדייקנות, סבלני להמתין לסטאפ, יוצא בלי היסוס כשהתנאים משתנים. זה הביצוע הכי טוב שאתה מסוגל לו, אבל הוא נדיר ולא בשליטתך המלאה.
• משחק B. הביצוע הרגיל, הממוצע. לא מבריק ולא אסון. רוב הימים שלך הם כאן, וכאן נקבעת התוצאה ארוכת הטווח.
• משחק C. הגרסה הגרועה שלך. רודף אחרי מחיר, מגדיל פוזיציה בהפסד, סוחר משעמום, מזיז סטופים. זה מה שקורה כשההגנות הרגשיות שלך נופלות.

הכוח של המודל הוא שהוא מפריד בין זהות לבין מצב. אתה לא סוחר גרוע, היה לך יום של משחק C. ההבחנה הזאת מורידה שיפוט עצמי, ובמקומו מכניסה שאלה מעשית: מה הפעיל את משחק C היום, ואיך אני מזהה את הטריגר מוקדם יותר בפעם הבאה.

להעלות את הרצפה, לא לרדוף אחרי התקרה

האינטואיציה של רוב הסוחרים היא להשקיע את כל האנרגיה בשאלה איך להגיע יותר לעתים למשחק A. זה הגיוני, אבל זו הדרך הקשה. משחק A תלוי בהמון גורמים שלא בשליטתך, ולרדוף אחריו מוביל בעיקר לתסכול כשהוא לא מגיע. הרווח הגדול טמון דווקא בקצה השני.

הימים הגרועים שלך עולים לך הכי הרבה כסף. עסקה אחת של נקמה יכולה למחוק שבוע של עבודה ממושמעת. לכן, מבחינה מתמטית, הצמצום של משחק C משפיע על התוצאה הרבה יותר מהגדלה של משחק A. אתה לא צריך להיות גאון בימים הטובים, אתה צריך להפסיק להיות אויב של עצמך בימים הרעים.

מבחינה מעשית, זה אומר שהעבודה שלך על עצמך צריכה להתמקד בזיהוי מוקדם של הטריגרים למשחק C. עייפות, שעמום, רצון להחזיר הפסד, פוזיציה גדולה מדי שגורמת ללחץ. כשאתה מזהה את אלה מוקדם, אתה יכול לצמצם סיכון או פשוט לקום מהמסך, ובכך למנוע את העסקה שהייתה הופכת יום בינוני ליום הרסני.

מדדי-תהליך שבועיים במקום P&L יומי

אם המדד היחיד שלך הוא רווח והפסד יומי, אתה נותן לרעש להכתיב את מצב הרוח ואת ההחלטות. יום ירוק מרגיש כמו אישור, יום אדום מרגיש כמו עונש, ושניהם בטווח הקצר הם בעיקר מזל. הפתרון הוא להחליף את המדד. לא לבטל את המעקב אחרי הכסף, אלא להוריד אותו מהמעמד של השופט הראשי.

מדדי-תהליך הם דברים שנמצאים בשליטתך המלאה, שאפשר לספור בסוף שבוע ושאינם תלויים בשוק. לדוגמה:

• כמה אחוז מהעסקאות היו בתוך התוכנית, לעומת עסקאות אימפולסיביות מחוץ לה.
• כמה פעמים כיבדת את הסטופ המקורי בלי להזיז אותו.
• כמה פעמים חיכית בסבלנות לסטאפ מלא במקום לקפוץ מוקדם.
• האם מילאת יומן מסחר על כל עסקה, כולל הנימוק שהיה בזמן אמת.
• כמה ימים סיימת במשחק B ומעלה, ללא גלישה למשחק C.

המעבר למדד שבועי הוא קריטי. שבוע הוא מדגם גדול מספיק כדי להחליק חלק מהרעש, אבל קצר מספיק כדי לתת משוב שאפשר לפעול לפיו. כשאתה מסתכל בסוף השבוע על אחוז העסקאות שהיו בתוך התוכנית, אתה שופט את מה שבאמת בשליטתך, ולא את מה שהשוק החליט לתת לך.

העסקה הבודדת לא חשובה, אלף העסקאות כן

כל המסגרת הזאת נשענת על שינוי אחד באופק. ברגע שאתה מפסיק לאכפת לך מהעסקה הבודדת ומתחיל לאכפת לך מהאיכות הממוצעת של אלף העסקאות הבאות, כמעט כל הלחץ הרגשי מתפוגג. עסקה בודדת היא הטלת מטבע רועשת. אלף עסקאות הן המקום שבו היתרון, אם הוא קיים, בא לידי ביטוי.

סוחר שחושב במונחים של העסקה הבאה חי בתוך תנודות רגשיות חדות, כי כל תוצאה מרגישה מכרעת. סוחר שחושב במונחים של אלף העסקאות הבאות מתייחס לכל עסקה בודדת כאל עוד נקודת נתונים בתהליך ארוך. הוא יכול להפסיד ולהישאר רגוע, כי הוא יודע שהחלטה טובה שחוזרת על עצמה מספיק פעמים תשתלם בסוף, גם אם הפעם היא לא השתלמה.

וזה סוגר את המעגל. כשאתה שופט את עצמך לפי התהליך, מנהל את הביצוע דרך מודל A/B/C, מתמקד בהעלאת הרצפה ובמדדים שבועיים שבשליטתך, אתה בעצם בונה סוחר שמסוגל לפעול באופן אופטימלי לאורך אלף עסקאות. לא בגלל שהוא מושלם, אלא בגלל שהוא הפסיק לתת לתוצאה הבודדת להכתיב מי הוא.

מאמרים קשורים

פסיכולוגיה של מסחר

יומן מסחר מנטלי

פסיכולוגיה של מסחר

FOMO ורדיפה

פסיכולוגיה של מסחר

אובר-טריידינג

גילוי נאות: מסחר בשווקים הפיננסיים כרוך בסיכון להפסד הון. אין באמור ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה. המידע מובא לצרכים חינוכיים בלבד.